Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 18b
מוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּנֵי חֲמֵיסַר וְקָא קָרוּ לֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר, וּמִי שְׁרֵי?
Traduction
as the Sages decreed that in certain places one may read the Scroll of Esther on the eleventh, twelfth, or thirteenth of Adar, nevertheless, it is permitted to eulogize and fast on these days. The Gemara clarifies: When does this ruling apply? If we say that it applies to those in walled cities, who normally read the scroll on the fifteenth of Adar and yet this year they read it on the fourteenth, a day on which they normally are permitted to fast and eulogize, but this cannot be the case, as are they permitted to fast and eulogize at all on these days?
Rachi non traduit
מותרין בהספד ובתענית. בני ט''ו קריאת המגילה דכרכין קודם זמנה כדמפרש התם בי''א בי''ב בי''ג בי''ד בט''ו שהכפרים מקדימין ליום הכניסה מותרין אותן ימים שקראוה קודם זמנה בהספד ותענית:
בני חמיסר. דהיינו כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון וקא קרי בארביסר כגון שהלך לכפר וקרא עמהן דפרוז בן יומו נקרא פרוז כדאמרינן במגילה (דף יט.):
מי שרי. י''ד אפילו לבני ט''ו בהספד ותענית:
וְהָכְתִיב בִּמְגִילַּת תַּעֲנִית: יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, יוֹמֵי פּוּרַיָּא אִינּוּן דְּלָא לְמִיסְפַּד בְּהוֹן. וְאָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא, אֶלָּא לֶאֱסוֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה.
Traduction
But isn’t it written in Megillat Ta’anit: The day of the fourteenth of Adar and the day of the fifteenth of Adar are the days of Purim, on which eulogizing is prohibited. And Rava said: Since these days are already mentioned in the Bible (Esther 9:18–19), it is necessary to state this halakha in Megillat Ta’anit only to prohibit those living in these walled cities from fasting and eulogizing on this date, the fourteenth, and those living in these non-walled cities from fasting and eulogizing on this date, the fifteenth.
Rachi non traduit
ואמר רבא לא נצרכה. לכתוב במגילת תענית לגזור ההספד ותענית לבני י''ד בי''ד ולבני ט''ו בט''ו דהא קרא כתיב בהדיא להיות עושים את ימי הפורים האלה וגו':
אלא לאסור את של זה בזה. כגון בני ט''ו (דקרו) בי''ד ובני י''ד בט''ו:
וְאֶלָּא, בְּנֵי אַרְבֵּיסַר וְקָא קָרֵי לֵיהּ בִּתְלֵיסַר — יוֹם נִיקָנוֹר הוּא! וְאֶלָּא, בְּנֵי אַרְבֵּיסַר וְקָא קָרֵי לֵיהּ בִּתְרֵיסַר — יוֹם טוּרְיָינוֹס הוּא!
Traduction
The Gemara continues its explanation of the difficulty. But rather, the mishna must be referring to those who normally read on the fourteenth of Adar, but who read the Scroll of Esther early, on the thirteenth. However, it is already prohibited to fast on the thirteenth, as it is Nicanor’s Day, which is a commemorative day in its own right. But rather, you will say that the mishna is referring to those residents of cities who normally read on the fourteenth, but who read it early that year, on the twelfth; however, the twelfth of Adar is also a commemorative day, as it is Trajan’s Day.
Rachi non traduit
בני ארביסר. נינהו כפרים ועיירות:
וקא קרי בי''ג. כגון שחל י''ד בג' בשבת ומקדימין ליום הכניסה:
יום ניקנור הוא. לקמן מפרש ואסור בהספד ותענית:
אלא בני י''ד וקרו בי''ב. שחל י''ד ברביעי בשבת והקדימו ליום הכניסה דהיינו י''ב:
טוריינוס. בסמוך מפרשה:
אֶלָּא לָאו, דְּקָא קָרוּ לֵיהּ בַּחֲדֵיסַר, וְקָתָנֵי מוּתָּר בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית!
Traduction
Rather, isn’t the mishna referring to a case where they read the Scroll of Esther on the eleventh of Adar, and nevertheless that mishna teaches that it is permitted to eulogize and fast on this day, despite the fact that it is the day before Trajan’s Day? The opinion in this unattributed mishna is not in accordance with that of Rabbi Yosei, which means that there is a contradiction between the two statements of Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
בחדיסר. שחל להיות י''ד באחד בשבת וכפרים מקדימין ליום הכניסה דהוו י''א ושמע מינה דאע''ג שהוא יום שלפני טוריינוס שרי בהספד ותענית:
לָא, בְּנֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְקָא קָרוּ לֵיהּ בִּתְרֵיסַר. וּדְקָאָמְרַתְּ יוֹם טֻרְיָינוֹס הוּא — יוֹם טֻרְיָינוֹס גּוּפֵיהּ בַּטּוֹלֵי בַּטְּלוּהּ, הוֹאִיל וְנֶהֶרְגוּ בּוֹ שְׁמַעְיָה וַאֲחִיָּה אֶחָיו. כִּי הָא דְּרַב נַחְמָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא בִּתְרֵיסַר, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: יוֹם טוּרְיָינוֹס הוּא! אֲמַר לְהוּ: יוֹם טוּרְיָינוֹס גּוּפֵיהּ בַּטּוֹלֵי בַּטְּלוּהּ, הוֹאִיל וְנֶהֶרְגוּ בּוֹ שְׁמַעְיָה וַאֲחִיָּה אָחִיו.
Traduction
The Gemara answers: No; the mishna is actually referring to those who normally read on the fourteenth, but who read it that year on the twelfth of Adar. And with regard to that which you said, that it is Trajan’s Day, Trajan’s Day itself was annulled and is no longer celebrated, since Shemaya and his brother Aḥiya were killed on that day. We learn this as in the incident when Rav Naḥman decreed a fast on the twelfth of Adar and the Sages said to him: It is Trajan’s Day. He said to them: Trajan’s Day itself was annulled, since Shemaya and his brother Aḥiya were killed on that day.
Rachi non traduit
שמעיה ואחיה. חסידים היו ולא פירש מי הם דאותו שאכלו האריה עידו היה ולא שמעיה:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי נִיקָנוֹר! אָמַר רַב אָשֵׁי: הַשְׁתָּא אִיהוּ גּוּפֵיהּ בַּטְּלוּהּ, מִשּׁוּם יוֹם נִיקָנוֹר נֵיקוּם וְנִגְזֹר?
Traduction
The Gemara asks: And let him derive that fasting on the twelfth is prohibited in any case, as it is the day before Nicanor’s Day. Rav Ashi said: Now that with regard to Trajan’s Day itself, they annulled it, will we then arise and issue a decree not to fast on this date due to the following day, Nicanor’s Day?
מַאי נִיקָנוֹר וּמַאי טוּרְיָינוֹס? דְּתַנְיָא: נִיקָנוֹר, אֶחָד מֵאִפַּרְכֵי יְוָונִים הָיָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מֵנִיף יָדוֹ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, וְאוֹמֵר: אֵימָתַי תִּפּוֹל בְּיָדִי וְאֶרְמְסֶנָּה. וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, קָצְצוּ בְּהוֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו וּתְלָאוּם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאָמְרוּ: פֶּה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּגַאֲוָה, וְיָדַיִים שֶׁהָיוּ מְנִיפוֹת עַל יְרוּשָׁלַיִם — תֵּעָשֶׂה בָּהֶם נְקָמָה.
Traduction
In relation to the above, the Gemara inquires: What is the origin of Nicanor’s Day and what is the origin of Trajan’s Day? As it is taught in a baraita: Nicanor was one of the generals [iparkhei] in the Greek army, and each and every day he would wave his hand over Judea and Jerusalem and say: When will this city fall into my hands, and I shall trample it? And when the Hasmonean monarchy overcame the Greeks and emerged victorious over them, they killed Nicanor in battle, cut off his thumbs and big toes, and hung them on the gates of Jerusalem, saying: The mouth that spoke with pride, and the hands that waved over Jerusalem, may vengeance be taken against them. This occurred on the thirteenth of Adar.
Rachi non traduit
איפרכי. דוכוס:
מַאי טוּרְיָינוֹס? אָמְרוּ: כְּשֶׁבִּקֵּשׁ טוּרְיָינוֹס לַהֲרוֹג אֶת לוּלְיָנוּס וּפַפּוּס אָחִיו בְּלוּדְקִיָּא, אָמַר לָהֶם: אִם מֵעַמּוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַתֶּם — יָבֹא אֱלֹהֵיכֶם וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַדְנֶצַּר! אָמְרוּ לוֹ: חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה צַדִּיקִים גְּמוּרִין הָיוּ, וּרְאוּיִין הָיוּ לֵיעָשׂוֹת לָהֶם נֵס. וּנְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ הָגוּן הָיָה, וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת נֵס עַל יָדוֹ.
Traduction
What is the origin of Trajan’s Day? They said in explanation: When Trajan sought to kill the important leaders Luleyanus and his brother Pappas in Laodicea, he said to them: If you are from the nation of Hananiah, Mishael, and Azariah, let your God come and save you from my hand, just as He saved Hananiah, Mishael, and Azariah from the hand of Nebuchadnezzar. Luleyanus and Pappas said to him: Hananiah, Mishael, and Azariah were full-fledged righteous people, and they were worthy that a miracle should be performed for them, and Nebuchadnezzar was a legitimate king who rose to power through his merit, and it is fitting that a miracle be performed through him.
Rachi non traduit
לוליינוס ופפוס אחיו. צדיקים גמורים היו:
בלודקי'. היא לוד והיינו דאמרינן בכל דוכתא (ב''ב דף י:) הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן בגן עדן ויש אומרין שנהרגו על בתו של מלך שנמצאת הרוגה ואמרו היהודים הרגוה וגזרו גזרה על שונאיהן של ישראל ועמדו אלו ופדו את ישראל ואמרו אנו הרגנוה והרג המלך לאלו בלבד:
אם מעמו כו':
וְאוֹתוֹ רָשָׁע, הֶדְיוֹט הוּא, וְאֵינוֹ רָאוּי לַעֲשׂוֹת נֵס עַל יָדוֹ. וְאָנוּ נִתְחַיַּיבְנוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם, וְאִם אֵין אַתָּה הוֹרְגֵנוּ — הַרְבֵּה הוֹרְגִים יֵשׁ לוֹ לַמָּקוֹם, וְהַרְבֵּה דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת יֵשׁ לוֹ לַמָּקוֹם בְּעוֹלָמוֹ שֶׁפּוֹגְעִין בָּנוּ וְהוֹרְגִין אוֹתָנוּ. אֶלָּא, לֹא מְסָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדְךָ, אֶלָּא שֶׁעָתִיד לִיפָּרַע דָּמֵינוּ מִיָּדֶךָ.
Traduction
But this wicked man, Trajan, is a commoner, not a real king, and it is not fitting that a miracle be performed through him. Luleyanus and Pappas continued: And we are not wholly righteous, and have been condemned to destruction by the Omnipresent for our sins. And if you do not kill us, the Omnipresent has many other executioners. And if men do not kill us, the Omnipresent has many bears and lions in His world that can hurt us and kill us. Instead, the Holy One, Blessed be He, placed us into your hands only so that He will avenge our blood in the future.
Rachi non traduit
נתחייבנו הריגה. על חטא חייבי מיתות בית דין:
אַף עַל פִּי כֵן הֲרָגָן מִיָּד. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁבָּאוּ דְּיוֹפָּלֵי מֵרוֹמִי וּפָצְעוּ אֶת מוֹחוֹ בְּגִיזְרִין.
Traduction
Even so, Trajan remained unmoved by their response and killed them immediately. It is said that they had not moved from the place of execution when two officials [diyoflei] arrived from Rome with permission to remove Trajan from power, and they split his skull with clubs. This was viewed as an act of divine retribution and was established as a commemorative day.
Rachi non traduit
דיופלין. שני שרים וכן מטרופולין של מלכים לשון שרים:
בגזירין. מקלות כמו גזירי עצים:
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַּחֲמִישִׁי כּוּ', אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים כּוּ'. וְכַמָּה הָוְיָא הַתְחָלָה? רַב אַחָא אָמַר: שָׁלֹשׁ. רַבִּי אַסִּי אָמַר: אַחַת.
Traduction
§ The mishna taught: One may not decree a fast on the community starting on a Thursday, so as not to cause prices to rise. Furthermore, one may not decree a fast on New Moons, on Hanukkah, or on Purim. However, if one began a set of fasts, one does not interrupt the sequence for these days. The Gemara asks: And how many fasts are considered a beginning? Rav Aḥa said: If one fasted three fasts before the festive day. Rabbi Asi said: Even if one fasted one fast before it.
Rachi non traduit
וכמה הויא התחלה. שאינו מפסיק לאחר מכאן:
רבי אחא ורבי יוסי. אמוראי נינהו דלאו אורחא דתנאי לאשתעויי בגמרא כי האי גוונא:
שלש. תעניות שני וחמישי ושני:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא: הֲלָכָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.
Traduction
Rav Yehuda said that Rav said: This halakha of the mishna that a fast that occurs on a festival is not observed, is the statement of Rabbi Meir, who said it in the name of Rabban Gamliel. However, the Rabbis say: If a communal fast occurs on one of these days, one must fast and complete the fast until nightfall. Mar Zutra taught in the name of Rav Huna: The practical halakha is in accordance with the opinion of the Rabbis, that one fasts and completes his fast until nightfall.
Rachi non traduit
זו דברי ר''מ. ואדברי ר''מ דמתני' קאי דקתני אין משלימין:
מתענה ומשלים. עד חשיכה:
Tossefoth non traduit
הלכה מתענה ומשלים. פי' הא דקפסק הלכה מתענה ומשלים אר''ח קאי דאי אחנוכה ואפורים אינו יכול להתענות דיום משתה ושמחה כתיב:


הֲדַרַן עֲלָךְ סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד

Traduction
MISHNA: The order of these fasts of increasing severity, as explained in Chapitre One, is stated only in a case when the first rainfall has not materialized. However, if there is vegetation that grew and its appearance changed due to disease, the court does not wait at all; they cry out about it immediately. And likewise, if rain ceased for a period of forty days between one rainfall and another, they cry out about it because it is a plague of drought.
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ, הָאָמוּר בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ — מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם — מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצּוֹרֶת.
Traduction
If sufficient rain fell for the vegetation but not enough fell for the trees; or if it was enough for the trees but not for the vegetation; or if sufficient rain fell for both this and that, i.e., vegetation and trees, but not enough to fill the cisterns, ditches, and caves with water to last the summer, they cry out about it immediately. And likewise, if there is a particular city upon which it did not rain, while the surrounding area did receive rain, this is considered a divine curse, as it is written: ''And I caused it to rain upon one city, but caused it not to rain upon another city; one piece was rained upon, and the portion upon which it did not rain withered'' (Amos 4:7).
Rachi non traduit
מתני' סדר תעניות אלו. האמור בפ' ראשון (דף י.) שבתחילה יחידים מתענין סדר תעניות ואחר כך צבור הולכין ומתענין עד י''ג אם לא נענו:
ברביעה ראשונה. אם עבר זמן רביעה ראשונה של יורה ולא ירדו גשמים מתענין והולכין כסדר הזה:
אבל צמחים ששנו. שנשתנו ממנהגן תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה שלא היו חטים בשבולים או שינוי אחר מתריעין עליהן מיד אפילו בראשונות שכל חומר האחרונות נוהג בהן:
בין גשם לגשם. בין רביעה ראשונה לשניה סימן בצורת היא:
Tossefoth non traduit
מתריעין עליהם מיד ומתענין כמו כן. ואפילו בראשונות שחומר האחרונות נוהגין בו ואם תאמר הא דמתריעין משמע דמתריעין ומתענין אמאי צריך לפרש במתני' בסמוך אותה העיר מתענה ומתרעת כיון דסתם מתריעות משמע תרוייהו ויש לומר משום דבעי לאפלוגי ר' עקיבא בסיפא דקאמר מתריעות ולא מתענות:
יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לְאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִין, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת — מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְּשָׁמִים, דִּכְתִיב: ''וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְגוֹ'''.
Traduction
Rachi non traduit
ירדו לצמחים אבל לא לאילן. מפרש בגמ':
לבורות שיחין ומערות. בבבא בתרא מפרש מאי בור ומאי שיח ומאי מערה וכולן בית כניסיות מי גשמים לשתיה:
שלא ירדו עליה גשמים דכתיב והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר וגו'. כגון שהמטיר בעיר זו ובחבירתה לא המטיר דקללה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source